<h1>ספר האסופות סימן ז'</h1>
<h2>דף פא.</h2>
ואם שחט ונתנבלה פטור מלכסות ואם שחט אחרי כן חיה או עוף כראוי אע"פ שיש שם דם שחיטה ראשונה של נבלה, יברך על כסוי הדם ויכסה וצריך לידע שיהא הבהמה והחיה של ח' ימים כי פחות אין שחיטה מטהרתה ואין בין קדשים לחולין אלא יום אחד. בקדשים מיום השמיני והלאה ובחולין אחר ז' ימים כדא' [שבת קל"ו ע"א] רב אידי בר אבין עביד לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע עגלתא תילתא ביומא דשבעא. אמרו ליה אי אתרחתו עד לאורתא הוה אכלינן מינה. השתא לא אכלינן מינה. ש"מ בחולין [מותרת בליל שמיני, ובקדשים] אינה מותרת עד יום שמיני.
<h2>דף פג:</h2>
השוחט את הכוי חייב לכסות אבל אינו מברך ברכת כיסוי שור הבר חייב בכסוי דהוא תאו [דברים י"ד] תרגום תור בלא ומברכינן עליו ברכת כסוי.
השוחט חיה או עוף צריך שיהא לו עפר תיחוח למעלה ולמטה שנ' [ויקרא י"ז] ושפך את דמו וכסהו בעפר. עפר לא נאמר אלא בעפר דמשמע ב' עפר. מלמד שצריך למעלה ולמטה.
שחט חיה או עוף ואחר כך שחט בהמה על אותו הדם פטור מלכסות, אבל שחט בהמה ואחר כך חיה או עוף חייב לכסות.
<h2>דף פד:</h2>
השוחט לחולה ולחיה בשבת, אסור לכסות בשבת, שהרי יכול לכסות במוצאי שבת.
<h2>דף פה.</h2>
ואם שחט ונתנבלה פטור מלכסות ואם שחט אחרי כן חיה או עוף כראוי אע"פ שיש שם דם שחיטה ראשונה של נבלה, יברך על כסוי הדם ויכסה וצריך לידע שיהא הבהמה והחיה של ח' ימים כי פחות אין שחיטה מטהרתה ואין בין קדשים לחולין אלא יום אחד. בקדשים מיום השמיני והלאה ובחולין אחר ז' ימים כדא' [שבת קל"ו ע"א] רב אידי בר אבין עביד לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע עגלתא תילתא ביומא דשבעא. אמרו ליה אי אתרחתו עד לאורתא הוה אכלינן מינה. השתא לא אכלינן מינה. ש"מ בחולין [מותרת בליל שמיני, ובקדשים] אינה מותרת עד יום שמיני.
<h2>דף פו:</h2>
פסק. השוחט חיה ועוף אסור לדבר משעה שסיים ברכת שחיטה עד גמר כסוי וקודם שיברך ברכת כסוי צריך לבדוקי בסימנין. אם שחט כראוי יברך ויכסה ואם לאו לא יכסה דהוי ברכה לבטלה ואם שחט חיה או עוף ושכח ולא כסה, ובא אחר וראה שלא כסה, איהו חייב לכסות ולברך על כסוי הדם ואם שחט ושכח ולא בירך או כסה ולא ברך, או שכח ולא כסה חייב מלקות על שעבר על המצוה. והבשר מותר באכילה. ואם עשה במזיד הבשר מותר באכילה לאחרים ולא לו השוחט הרבה בהמות או חיות או עופות אינו צריך לברך אלא ברכה אחת אם לא דבר בנתים. אבל אם דבר בנתים צריך לברך פעם אחרת ואפי' אם שוחט מאה חיות או מאה עופות כסוי אחד עולה לכולן.
<h2>דף פז:</h2>
השוחט חיה או עוף וקודם שכסה בא כלב או חתול ואכל הדם אם נשתייר משהו מן הדם חייב לכסותו ואם לא נשתייר כלל, גורר בית השחיטה או דם הניתז או דם שעל הסכין ומכסהו דתנן [ע"ב] דם הניתז ושעל גב הסכין חייב לכסות, אימתי בזמן שאין שם דם אלא הוא, אבל אם יש שם דם אחר פטור מלכסות תניא השוחט ונבלע דם בקרקע ומשכחת לה דשחט בעפר תיחוח, אם רשימה ניכר חייב לכסות. דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם חייב לכסות, ואם לאו פטור מלכסות. נתערב ביין אדום רואין אותו כאלו היה אותו יין מים. ואם היה ניכר חייב לכסות ואם לאו פטור מלכסות. נתערב בדם בהמה של חולין או בדם חיה של היקז רואין אותו כאלו הוא מים. ר' יהודה או' אין דם מבטל דם.
ודם הניתז ושעל גבי הסכין חייב לכסות ולא יכסנו ברגל אלא ביד שלא יהו מצות בזויות עליו ואם כסהו ונתגלה פטור מלכסות.
<h2>דף פח:</h2>
א"ר אבא בשכר שא' אברהם אבינו [בראשית י"ח] ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשלש מצות אפר פרה ועפר סוטה וכסוי הדם.
